סימפוזיון – עיון בקונפליקטים בבחירת לימודים ומקצוע וההשלכות לייעוץ לקריירה

להלן "טריו" של מאמרים קצרים: מאמר של ברק פיק על הססנות בבחירת כיוון לימודי והתייחסויות למאמר ע"י איתמר גתי וחדוה בראונשטיין-ברקוביץ

1. הססנות בבחירת כיוון לימודי מומשגת דרך המודל של דולרד ומילר, ברק פיק [1]

יוסי [2] הדגיש בשיחת ההיכרות ביננו שהוא מחפש קורס מעשי שיוביל אותו "למקצוע טוב". הוא ציין שבעבר חשב על תואר אקדמי, אבל השתכנע עם הזמן שזה לא בשבילו בגלל אורך המסלול ובגלל הסטטוס שלו בחיים (אשתו הייתה בהריון). מדבריו, הבנתי שהסוגיה המרכזית של הייעוץ היא בחירת כיוון מקצועי. כהמחשה לבלבול בנוגע לכיוון התעסוקתי המתאים לו, ניתן היה להתרשם ממגוון האפשרויות התעסוקתיות שהוא כתב בשאלון הביוגרפי אשר מעניינות אותו: מקצועות הטיפול, רפואת חירום, מנהל עסקים ותחום הבנייה.

בתחילת הפגישה השנייה הוא התייחס ארוכות לתפקוד שלו במבחני הכשרים. הוא סיפר שכאשר דיבר על כך עם אשתו כמעט ופרץ בבכי מתוך חוויית התסכול של "יכולתי להצליח יותר". תחילה לא הבנתי מדוע ביצועיו במבחנים חשובים כל כך עבורו. הרי לכאורה הוא וויתר על השאיפה ללימודים אקדמאיים. בסיוע החומרים הדיאגנוסטיים, כמו מבחן ה TAT, התחלתי להגיע לתובנה שהוויתור שלו על תואר אקדמאי נובע ממקום רציונאלי בנפשו. ברמה הרגשית, הוא עדיין אחז בחלום לתואר. למעשה, הוא יודע פחות או יותר מה הוא "רוצה להיות כשיהיה גדול": להיות חלק מהעולם הטכני. השאלה שאיתה הגיע לייעוץ נגעה ברמת ההכשרה: הנדסה או הנדסאי. במילים אחרות, יוסי תהה בנוגע לרמת המסוגלות שלו להתמודד עם לימודים מורכבים. אך מאחר שעצם השאלה עוררה חרדה, השאלה עצמה הוסוותה לשאלה בנוגע לכיוון.

יוסי גדל בבית עם מורכבות סוציו-אקונומית. אביו הסתבך בפלילים ואימו נתמכת סעד. בילדותו עבר מספר פנימיות, הצליח להשלים 12 שנות לימוד, אבל לא עלה בידו לעשות בגרות מלאה. בשירות הצבאי היה לוחם מוערך ואהוד. מאז השחרור הוא עובד בעבודה מתגמלת ויציבה. בנוסף, ניסה להתקבל לתואר ראשון במדעי החברה דרך מכינה, אך ניסיון זה לא צלח מאחר שלא השקיע כנדרש מסטודנט לתואר ראשון.

בדיעבד, נראה שמסוגלות נמוכה בלימודים, אשר מבוססת על הישגים בינוניים בבית הספר, בין היתר בשל מעברי מסגרות תכופות, היא אחת הסיבות לכך שהתקשה להירתם למשימת הלימודים.

במובנים רבים, יוסי הוא סיפור הצלחה. למרות נסיבות חיים קשות, הוא עובד בעבודה טובה וקבועה ונמצא במערכת זוגית יציבה ובריאה. ניכרת תחושת גאווה על הישגיו ועל כך שהצליח, דרך התמדה ועבודה קשה, להגיע למיקום חברתי טוב יותר ביחס למשפחתו. יחד עם זאת, ישנו פצע על כך שמבחינה לימודית הוא אינו מממש את הפוטנציאל שלו ובמובן הזה "פחות שווה" ביחס לאחרים.

דרך מעניינת ומועילה להמשיג את ההססנות של יוסי בנוגע לרמת לימודים מתאפשרת דרך המודל של דולרד ומילר (Miller, 1944). למרות ששני חוקרים אלו כבר מזמן נשכחו מהתודעה, המודל שלהם מציע דרך ייחודית לבחון עקרונות פסיכודינמיים באמצעות כלים ביהביוריסטיים. בשיטה זו ניתן לחקור את עולם המושגים של פרויד בכלים אמפיריים.

על פי המודל (ראה גרף 1 להלן), ישנו קונפליקט בין הדחף למימוש מטרות שונות (לדוגמה, תוקפנות) לבין החשש ממימוש אותן מטרות (בשל עונשים). ככל שאנחנו מתקרבים למטרה, כך אנחנו רוצים אותה יותר (עקומת ההתקרבות; approach). כך ניתן לראות עכברים מאיצים את קצב הריצה שלהם ככל שהם מתקרבים לגבינה. מצד שני, ככל שאנחנו מתקרבים למטרה, כך אנחנו חוששים ממנה יותר (עקומת ההימנעות; avoidance). אם העכבר יקבל גם שוק חשמלי מהגבינה, ככל שהוא יתקרב לגבינה כך הוא יתמלא יותר חרדה וייטה יותר להימנע ממנה.

כפי שהנטייה שלנו להירתע מהפסד חזקה מהשאיפה שלנו לרווח (Kahaneman & Tversky, 1979), כך עקומת ההימנעות חדה יותר מעקומת ההתקרבות. המשמעות היא שכאשר אנחנו רחוקים מהמטרה (אזור 1 בגרף), אנחנו רוצים אותה יותר משאנו חוששים ממנה, משמע תהיה לנו נטייה להתקרב לעברה. אך כאשר אנו חוצים את נקודת ההצטלבות של עקומת ההתקרבות עם עקומת ההימנעות (ראה קו כתום בגרף), היחס מתהפך וכעת החשש גובר על הרצון, והנטייה הבולטת היא הימנעות (אזור 2 בגרף). כך המטוטלת חוזרת על עצמה (ראה חיצים חומים בתחתית הגרף) עד אשר "נשבר לנו" ואנו מחפשים פתרון חלופי.

המודל עזר לי להמשיג ליוסי את המקום שבו הוא תקוע. ברמה הרגשית הוא משתוקק לתואר ראשון בהנדסה בגלל שהתואר יוכיח לו ולסביבתו שהוא מסוגל, חכם וראוי. כאשר התואר מרוחק רגשית ממנו, הנטייה להתקרבות גבוהה מהנטייה להימנעות. במצב זה הוא פועל באופן אקטיבי למימוש הלימודים (לדוגמה מברר בנוגע למכינה). ככל שההכנות מקדמות אותו לעבר התואר, היחס בין הנטייה להתקרבות לנטייה להימנעות מתהפך וכך החשש שלו גובר על המוטיבציה למימוש: "אולי לא אצליח להתמודד עם פיזיקה ומתמטיקה גבוהים?" חששות אלו גורמים לו לחוות "רגליים קרות" לתואר, ובשלב זה הוא פתוח יותר לשקול חלופות כמו הנדסאות. כאשר הוא חש שהתואר שוב רחוק ממנו, החשש מהתואר מצטמצם וכך "הרעב" שלו לתואר שוב גובר על החשש...

ברמה המעשית, ניתן להשתמש במודל על מנת לעזור לנועצים להבין יותר טוב את "רכבת ההרים" הרגשית שהם עשויים לעבור בתהליך קבלת החלטות של כיוון לימודי ומקצועי, במיוחד כאשר הם מאוד רוצים משהו ומאוד חוששים ממנו. יש ערך בתובנה שתחושת הביטחון והחשש של הנועץ אינם יציבים אלא תלויים במרחק שלו מהמטרה. על מנת לממש מטרה ישנו צורך שרמת המוטיבציה (עקומת ההתקרבות) תהיה מספיק חזקה על מנת לגבור על רמת החשש (עקומת ההימנעות). במצב בו הפער בין השניים נמוך יחסית, ניתן לעבוד על צמצום החששות, לדוגמה בכלים של CBT, כגון עלות ותועלת של מחשבות מעכבות. במידה שהיועץ מתרשם שהפער בין עקומת ההימנעות לעקומת ההתקרבות גבוה מידיי בסמוך למטרה, אפשר להמליץ לשקול חלופות אשר מעוררות פחות חשש.

דוגמאות בולטות לקונפליקט בין נטייה להתקרבות לבין נטייה להימנעות בתחום הקריירה:

> השאיפה לממש חלום להיות עצמאי ולפתוח עסק פוגשת חרדה מפשיטת רגל.

> הרצון להתפטר מעבודה בארגון שלא מאפשרת מימוש חלק מהפוטנציאל החבוי באדם מעורר בו חשש מחוסר

ביטחון תעסוקתי.

נועצים במצבים אלו מתקשים להבין מדוע רעיון שהיה נראה כל כך טוב אתמול פתאום נראה מסוכן ולא אחראי. במצבים אלו הם עלולים להרגיש תקועים בין "הפטיש לסדן", בין הרצון לפעול לבין היכולת לעשות כן. תקיעות זו היא בסיס לתסכול רב.

במהלך הייעוץ השתמשתי בגרף על מנת לעזור ליוסי להבין את ההססנות שלו בבחירת כיוון לימודי. בסופו של דבר התהליך עזר ליוסי להתפשר על לימודי הנדסאי. היכולת להשלים במועד מאוחר יותר תואר בהנדסה אפשרה לו להכיל את הכאב ותחושת האובדן שבוויתור על תואר ראשון בשלב זה. פשרה זו הייתה חיונית בדרך למימוש לימודיו.

++++++++++++++++++++++++

גרף 1: סיכום גרפי של קונפליקט התקרבות/הימנעות עפ"י דולרד ומילר

[1] ברק פיק, מ.א., פסיכולוג תעסוקתי מומחה, https://www.facebook.com/barakpickpsychology, barakpick@gmail.com [2] (בדיה ייעוצית, בהשראת מקרה אמיתי)

מקורות

Kahneman, D., & Tversky, A. (1979). Prospect theory: An analysis of decision under risk. Econometrica, 47(2), 263–291.

Miller, N. E. (1944). Experimental studies of conflict. In J. M. Hunt (Ed.), Personality and the behavior disorders (pp. 431-465). Ronald Press.

*************************

2. היבטים של הססנות בבחירת כיוון לימודי – זוויות נוספות על אלו שהוצגו על ידי ברק פיק. איתמר גתי[1]

ניתן להסתכל על ההתלבטות של יוסי גם מנקודת מבט של קבלת החלטות: בחירה בין שתי חלופות, כאשר לאף חלופה אין יתרון ברור ומובהק על החלופה השנייה, אלא שלכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות. לפי התיאור, הבולטות היחסית של היתרונות והחסרונות משתנה בהתאם למרחק מהשגת החלופה. פיק הציע להשתמש בקונפליקט בין הדחף למימוש מטרות שונות לבין החשש ממימושן. מההיבט של "הסיבות לקושי לקבל החלטה" (career indecision) במונחי הטקסונומיה של הסיבות לאי-החלטה של Gati et al. (1996), הקושי נובע מקונפליקט פנימי בין הבולטות היחסית של השיקולים בהם יש יתרון לחלופה אחת ("הנדסאי") ולשיקולים בהם יש יתרון לחלופה האחרת ("מהנדס"). ההתייחסות להשתוקקות לתואר ראשון בהנדסה על מנת להוכיח לעצמו ולסביבה שהוא מסוגל להתמודד עם האתגר האקדמי, הוא לא בהכרח רגשי (לפחות בעיניי). הבולטות היחסית של הקשיים האקדמיים הכרוכים בלימודים גוברת עם ההתקרבות אל הלימודים האקדמיים, וקשורה לאי-הוודאות לגבי היכולת לעמוד באתגרים הלימודיים, וזאת בהשוואה ללימודי ההנדסאות שבהם הדרישות נמוכות יותר. זווית הראייה הזו משקפת פחות "רכבת הרים" רגשית, אלא משקפת חוסר מידע לגבי גובה "המשוכה" האקדמית הנדרשת מלימודי ההנדסה ובפרט מהפער בין היכולת הקוגניטיבית של יוסי לבין הדרישות האקדמיות. ניתן היה להמליץ ליוסי לגשת למבחן פסיכומטרי לאחר שעשה קורס הכנה חינמי ב-campus.IL, שבסיומו גם מקבלים אומדן טוב לציון הפסיכומטרי הצפוי. ציון כזה בצירוף ההישגים הלימודיים בבגרות נותן חיזוי טוב לגבי אפשרויות הקבלה ללימודים. מוסדות הלימוד קובעים חתך קבלה כזה שמי שעובר אותו, יש לו סיכויים טובים לסיים בהצלחה את התואר (כמובן, לא בוודאות).

זווית נוספת להסתכלות היא מנקודת מבט של "אי-החלטיות" (career indecisiveness), המתמקד בסיבות להססנות והימנעות מקבלת החלטה גם כאשר יש כבר את המידע בידי המתלבט (Saka et al., 2008). במודל זה יש התייחסות לשלושה מקורות אפשריים לאי החלטיות: תפיסות פסימיות, חרדה וחוסר גיבוש זהות. בפרט, יש התייחסות לארבע סיבות לחרדה הכרוכה בהחלטה ושעשויים למנוע את קבלתה:

(1) חרדה מעצם תהליך קבלת ההחלטה,

(2) אי-הוודאות הכרוכה בהיעדר מידע כיצד ייראה העתיד,

(3) חוסר סובלנות לעמימות,

(4) חרדה מהתוצאה – בחירה בחלופה "הלא נכונה".

יתכן וההססנות של יוסי או חלקה נובעת גם מחרדה באחד או יותר מההיבטים האלה. לכן, נראה שכדאי היה להציג את הסיבות הללו ליוסי ולנתח כל אחת מהן על מנת לראות כיצד ניתן להפחית את אי-הוודאות המהווה את הבסיס להן. למשל, ניתן להדריך וללוות את יוסי בתהליך קבלת ההחלטה ובכך להפחית את החרדה הכרוכה בתהליך, להבהיר ליוסי שאנו חיים בעידן של אי וודאות ושלא ניתן להימנע מעמימות גם אם אנו מעדיפים זאת, ושההשקעה בתהליך קבלת ההחלטה מגדילה את הסיכוי להשגת התוצאה הרצויה גם אם אינה מבטיחה זאת.

אני מודה לברק פיק על השיתוף של המקרה של יוסי וניתוח שלו שהיה ההשראה לחשיבה על האתגר שבסיוע ליוסי, וכן לפרופ' חדווה בראונשטיין-ברקוביץ' ולמיכל סלמה על תרומתן להתייחסות שלעיל.

++++++++++++++++++++++++

[1] איתמר גתי, פרופ' אמריטוס בפסיכולוגיה וחינוך, באוניברסיטה העברית,

itamar.gati@huji.ac.il | http://kivunim.huji.ac.il/home_page/Gati.html

מקורות

Gati, I., Krausz, M., & Osipow, S. H. (1996). A taxonomy of difficulties in career decision making. Journal of Counseling Psychology, 43, 510-526.

Saka, N., Gati, I., & Kelly, K. R. (2008). Emotional and personality-related aspects of career decision-making difficulties. Journal of Career Assessment, 16, 403-424.

*************************

3. מרחק פסיכולוגי, אמביוולנציה וקבלת החלטה תעסוקתית: מחשבות בעקבות תיאור מקרה. חדוה בראונשטיין-ברקוביץ[1]

התבקשתי להתייחס בקצרה לתיאור המקרה המוצג לעיל (ברק פיק) מפרספקטיבות נוספות, ובחרתי להתמקד בשני מושגים מרכזיים בתיאור זה – מרחק והססנות.

מרחק

תיאוריית רמת ההבניה (Construal Level Theory; Liberman & Trope, 2003) אשר זכתה לביסוס אמפירי מאסיבי בשני העשורים האחרונים, מניחה מספר הנחות בנוגע לאופן בו אנשים מעבדים קוגניטיבית גירויים בסביבתם, שופטים אירועים ומקבלים החלטות. לפי התיאוריה, המרחק הפסיכולוגי – המרחק של האירוע מהעצמי (הסלף / the self) - הינו גורם בעל משמעות רבה בקבלת החלטות. לפי התיאוריה, ככל שהמרחק בין העצמי לאירוע גדול יותר, כך ההבנייה הקוגניטיבית שלו תהיה "גבוהה" יותר, כלומר, מורכבת ומופשטת יותר (למשל, מבוססת על ערכים ומטרות אבסטרקטיות). במרחק קצר מהאירוע, ההבנייה נוטה להיות "נמוכה", כלומר, קונקרטית, ספציפית ומבוססת על חפצים וגירויים מוחשיים (למשל, שעות עבודה, גובה השכר). תהליכים אלו מתרחשים אוטומטית וללא שליטה ומודעות.

המרחק מהאירוע מוגדר באמצעות ארבעה ממדים:

א. מרחק פיזי (מתקיים בקרבתי או באזור אחר).

ב. מרחק בזמן (למשל, מחר או בעוד שנה).

ג. מרחק חברתי (אדם קרוב או רחוק ממני).

ד. מרחק הסתברותי (מידת הוודאות וההיתכנות של האירוע).

במחקר שנערך בארץ (Elias et al., 2018 ) והתבסס על הנחות תיאוריה זו, נבחנו שיקולים בקבלת החלטה תעסוקתית עתידית בקרב חיילים, קרובים או רחוקים מהשחרור (מרחק פסיכולוגי קטן או גדול במימד הזמן). נמצא כי חיילים שעמדו להשתחרר בקרוב מהשירות הצבאי התחשבו יותר בשיקולים קונקרטיים, יחסית לחבריהם שהשחרור שלהם היה במרחק של לפחות שנה, ושם השיקולים היו מופשטים ומבוססי ערכים בעיקרם. על בסיס ממצאים אלו וכן ההנחה הרווחת בספרות כי טיבן של החלטות קריירה והסתגלות לעולם העבודה קשורות משמעותית למידת התאמה שבין ערכיו המרכזיים של הפרט והעיסוק בו בחר (Holland, 1997; Nauta, 2010), הסיקו החוקרים כי בתהליך של בחירת מסלול קריירה ישנה עדיפות לתפיסת האירוע כבעל מרחק פסיכולוגי גדול מהעצמי (רעיון זה נמצא בהתאמה גם עם מה שהוצע לעיל על-ידי ברק פיק, אם כי שם הסיבות אחרות). עם זאת, בהחלטות תעסוקתיות קונקרטיות ומיידיות כגון בחירה בין שתי משרות, המרחק הפסיכולוגי קטן יותר, ויש מקום חשוב גם לשיקולים קונקרטיים וספציפיים (למשל, המרחק מהבית, תנאים הנלווים למשרה).

כיצד ניתן ליישם עקרונות אלו בתהליך ייעוץ הקריירה?

כאשר ההחלטה היא על בחירת מסלול קריירה, מומלץ שהיועץ ידגיש את מאפייני המרחק הפסיכולוגי הגדול של ההחלטה המקצועית: החלטה שיש לה השפעות לטווח רחוק (מרחק במונחי זמן), היא כרוכה בגורמי אי-וודאות רבים (מרחק הסתברותי), וגם המרחק החברתי גדול יחסית. הדגשת המרחק הפסיכולוגי הגדול אמורה לפי התיאוריה לעורר אוטומטית תהליכי עיבוד ברמה גבוהה של חשיבה מורכבת ומופשטת בעיקרה המבוססת על ערכיו של הנועץ (למשל, עניין, צמיחה), וכך לטייב את תהליך קבלת ההחלטות. בתהליכים בהן ישנן דילמות עם השלכות מיידיות וספציפיות מומלץ לתת מקום נרחב יותר גם לשיקולים קונקרטיים.

הססנות

הבסיס להססנות הנועץ הינה עמדתו האמביוולנטית כלפי ההחלטה והשלכותיה האפשריות על התפיסה וההערכה העצמית שלו ועל מיצובו בעולם העבודה. במצב של אמביוולנציה מקבעת אשר מקשה על קידום שינוי והחלטה, ממליצה להשתמש בעקרונות של הגישה המוטיבציונית לשינוי ובארגז הכלים שהיא מציעה (מילר ורולניק, 2009). בקצרה, תהליך יעיל להפחתת האמביוולנציה הוא חקר מעמיק שלה, המתמקד באיתור המניעים הפנימיים מבוססי הערכים בעד השינוי, ובהכחדת חששות וסיבות המנציחות סטגנציה (במונחי הגישה המוטיבציונית, זימון 'שפת שינוי' והכחדת 'שפת קיבעון', בהתאמה).

הרחבה על יישום עקרונותיה של הגישה בתהליכי ייעוץ קריירה ניתן למצוא במאמר שפרסמתי לאחרונה באדם ועבודה (בראונשטיין-ברקוביץ, 2022).

לסיכום, התייחסות למרחק הפסיכולוגי מהחלטות תעסוקתיות דרך משקפיה של תאוריית רמת ההבנייה, וניתוח הססנות ואמביוולנציה באמצעות עקרונות ושיטות של הגישה המוטיבציונית לשינוי, מדגישות שתיהן את תפקידם המרכזי וחשיבותם של ערכים בתהליכי התפתחות וייעוץ קריירה. כדי שהחלטה תוכל להיות בעלת משמעות ארוכת טווח ובו-זמנית מאפשרת גמישות בהתאם למציאות המתפתחת, יש לאתר, ללמוד ולמפות את ערכיו המרכזיים של הנועץ. שימוש בעקרונות ושיטות המוצעות על-ידי תרפיית הקבלה והמחויבות (ACT, Hayes & Lillis, 2012) יאפשרו הקלה בזיהוי ואיתור ערכים מרכזיים לנועץ, כאשר אינם נגישים לו באופן מיידי ומודע.

++++++++++++++++++++++++

[1] פרופ' חדוה בראונשטיין-ברקוביץ, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית בכירה, hedvab@mta.ac.il

מקורות

בראונשטיין-ברקוביץ, ח. (2022). יישום עקרונות הגישה המוטיבציונית בייעוץ קריירה. אדם ועבודה, 18, 12-19.

מילר, ו'. ורולניק, ס'. (2009). הגישה המוטיבציונית: הגברת מוטיבציה לשינוי. ספרים בפסיכולוגיה וחינוך מיוחד. אח.

Elias, Y, Nussinson, R., & Roccas, S. (2018). Valued-related goals and vocational choice: The effect of temporal distance. European Journal of Social Psychology, 48, 93-99.

Hayes, S.C., & Lillis, J. (2012). Acceptance and commitment therapy. American Psychological Association.

Holland, J. L. (1997). Making vocational choices: A theory of vocational personalities and work environments (3rd ed.). Psychological Assessment Resources.

Liberman, N., & Trope, Y. (2003). Construal level theory of intertemporal judgment and decision. In G. Loewenstein, D. Read, & R. Baumeister (Eds.), Time and decision: Economic and psychological perspectives on intertemporal choice (pp. 245–276). Russell Sage Foundation.

Nauta, M. M. (2010). The development, evolution, and status of Holland’s theory of vocational personalities: Reflections and future directions for counseling psychology. Journal of Counseling Psychology, 57(1), 11–22.